החלטה בתיק ע"מ 3448/09

נגד המשיב הוגש כתב אישום שייחס לו עבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת. המשיב שוחרר בערובה לאחר שנקבע כי חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה מקהה את המסוכנות. בעקבות הגעת חומר ראייתי נוסף לתיק החקירה, תוקן כתב האישום ויוחס למשיב כי לפני כשנתיים גייס את זין קודסי למנגנון הביטחון של החמאס והיה אחראי עליו. התביעה הגישה עיון חוזר לבית משפט קמא וביקשה לעצור את המשיב לאור החומר הראייתי הנוסף המשנה את האיזון לטעמה. בית משפט קמא שדן בעיון החוזר דחה את הבקשה, אם כי החמיר בתנאי הערובה.

בערר שלפניי טענה התביעה כי לאור העובדה שהמשיב גייס אחר והיה אחראי עליו, ניתן ללמוד כי הוא בעל מעמד בארגון, ונשקפת ממנו מסוכנות. עוד נטען כי להבדיל מזין קודסי שהפסיק את פעילותו, אין כל ראיה שהמשיב הפסיק מחברותו ופעילותו בארגון, ועל כן מן הראוי היה לעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. התביעה אף ציינה כי נגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בר הפעלה של ששה חודשים וגם בכך יש להצדיק את מעצרו.

ההגנה טענה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא. נטען כי החומר הראייתי הנוסף הינו זכ"ד חקירה שהיה בידי הרשויות עוד כשהוגש כתב האישום הראשון, לפני שתוקן. כמו כן נטען כי המדובר בזכ"ד שמשקלו נמוך יותר מאמרה משטרתית, ועל כן אין ביכולתו להוות ראיה לכאורה משמעותית. הסניגור ציין כי זין קודסי עצמו שוחרר, וגם העד המפליל השני בכתב האישום הינו משוחרר. הסניגור הביע את החשש כי התביעה לא תוכל להביא את העדים המשוחררים לעדות, ופירושו של דבר כי המשיב ישהה בכלא לשווא.

דיון והכרעה

אין מחלוקת אמיתית בדבר קיומן של ראיות לכאורה במקרה זה. אמנם, נטען כי אין להעניק משקל לזכ"ד, כיוון שאין המדובר באמרה משטרתית מסודרת, אולם דומני כי לאור הפירוט הרב שיש בזכ"ד, אין לשלול את ערכו הראייתי כאמרת חוץ של עד, ומן הראוי לברר את משקלה של האמרה בערכאה הדיונית. בשלב  זה, אין מקום לומר כי לא קיימות ראיות לכאורה באשר לאישום המיוחס למשיב.

אוסיף כי תמוה שרשויות החקירה לא דאגו שזכ"ד זה יהיה חלק מתיק החקירה כבר עת הגיע לתביעה. אעיר כי עיון בחומר הראיות ובאמרות המשטרתיות מעלה כי התייחסות גורמי החקירה המשטרתיים במקרה זה לחקירה הינה התייחסות כלאחר יד, שלא לומר רשלנית. התלבטתי אם אין בעובדה זו כדי להצדיק את שחרורו של המשיב, אולם לנוכח מהות המעשים בהם מדובר הגעתי למסקנה כי אין לעשות כן, כפי שיפורט להלן.

המעשה החמור המרכזי המיוחס למשיב הינו כי גייס את זין קודסי למנגנון הביטחון של החמאס וכי היה אחראי עליו במסגרת מנגנון זה. המדובר באירוע שהתרחש לפני כשנתיים. לטעמי, מעשה זה מעיד על כך שהמשיב לא רק חבר בארגון החמאס, אלא הוא בעל מעמד בארגון. יתר על כן, אין המדובר בחברות ערטילאית, אלא חברות במנגנון הביטחון של החמאס, המעיד על מאפיינים צבאיים לפעילותו של המשיב. להבדיל מזין קודסי שהפסיק את פעילותו, הרי ביחס למשיב אין לנו כל ראיה על הפסקת החברות או הפעילות. בהתאם להלכת קווסאמה (עד"י 56/00), ובהעדר ראיה לסתור, רואים את המשיב כמי שהמשיך בחברותו במנגנון הביטחון של החמאס. אעיר כי החזקה בדבר המשך הפעילות האמורה בהלכת קוואסמה מתחזקת לאור העובדה שהמשיב היה בעל מעמד במנגנון הביטחון של החמאס (השוו ע"מ 3378/09 אלזעתרי נ' התביעה הצבאית; ע"מ 2324/09 בראדעיה נ' התביעה הצבאית; ע"מ 2897/09 התביעה הצבאית נ' אבו חדיד)

בנסיבות העניין, ומאחר ומדובר בפעילות בעלת מאפייני חומרה משמעותיים, אין לומר כי פגה המסוכנות הנובעת מהמשיב, לא כל שכן כאשר יש לו עבר פלילי בעבירות דומות, הכולל תנאי בר הפעלה.

לפיכך באיזון כלל הנסיבות דומני כי אין מקום לחלופת מעצר, ובשל המסוכנות הנובעת ממנו, יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

אעיר כי שקלתי גם את טענת הסניגור באשר לכך שהסיכויים להביא לעדות את העדים המפלילים שהינם משוחררים, הינם קלושים. לטעמי, אין לצאת מנקודת מוצא כי כך יהיה הדבר, ומן הראוי לאפשר לתביעה לדאוג להבאת עדיה. עם זאת, לאור הניסיון המצטבר בבתי המשפט באזור, אני סבור כי התביעה אינה יכולה לשקוט על שמריה, ועליה לפעול כבר עם קביעת מועד ההוכחות הראשון לדאוג לזימונם כנדרש של העדים. ודוק: זוהי חובתה של התביעה, בייחוד כאשר התיק כולו מבוסס על עדויות מפלילים שהינם משוחררים, שסביר כי בהעדר פעולה נמרצת לזימונם, לא יתייצבו לעדות.

שקלתי אם אין מקום לקצוב כבר עתה את תקופת המעצר של המשיב לאור זאת, אולם דומני כי מן הראוי להותיר עניין זה לערכאה הראשונה. עם זאת אציין כי לטעמי, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, בהעדר התקדמות ממשית בניהול ההוכחות בתיק זה במהלך ארבעת החודשים הקרובים, יהיה קושי ממשי להותיר את המשיב במעצר.

סוף דבר

לאור קיומן של ראיות לכאורה לכך שהמשיב הינו חלק ממנגנון הביטחון של החמאס, ולאור עברו הפלילי, ישנה מסוכנת שלא ניתן להפיגה בחלופת מעצר. על כן אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כאמור, מן הראוי שהתביעה תעשה כל שנדרש על מנת לקדם את ניהול ההוכחות בתיק זה.

ניתנה היום, 24 בנובמבר 2009, ז' בכסלו התש"ע, בפומבי ובמעמד הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: